דוחות שעצמאים צריכים להכיר
דו"ח שנתי למס הכנסה
הדו"ח השנתי מוגדר כדו"ח חובה לכל עצמאי, וכמו כן יש שכירים שבמגוון רחב של תרחישים צריכים להגיש אותו. מטרת הדו"ח היא לפרט על כל הכנסות העסק והוצאותיו, ולחשב את הרווחים לשנה הרלוונטית. בדו"ח השנתי מפרטים את כל סוגי ההכנסות, בין אם אלו הכנסות מהשקעות (דיבידנדים, רווחי הון, דמי שכירות וכו') ובין אם אלו הכנסות עסקיות, ביטוח לאומי או אפילו הכנסות מקצבאות. מס הכנסה מחשב את חבות המס של בעל העסק על פי דו"ח זה, ולפי זה מתחשבן מולו במידה ולא שולמו מספיק מקדמות ואף מחזיר מקדמות במידה ושולמו סכומים גבוהים מדי.
במקרים מסוימים מס הכנסה מבקש משכירים להגיש דו"ח שנתי, למשל שכיר המחזיק מעל 10% בחברה, שכיר בעל הכנסה גבוהה במיוחד, שכיר המקבל הכנסות שכירות גבוהות, ועוד מגוון מקרים שונים. נישומים בעלי הכנסות שנתיות הנמוכות מ-60 אלף ש"ח יכולים להגיש טופס 137 – דו"ח שנתי מקוצר.
על הנישומים להגיש את הדו"ח השנתי עד לסוף חודש מאי, אך במקרים רבים ניתן לקבל הארכה, לעיתים אפילו עד לסוף שנת הדיווח.
אי הגשת הדו"ח, או הגשתו בצורה שקרית, מהווים עבירות פליליות המלוות בקנסות, ולפעמים אף בכתבי אישום
דו"ח מקדמות מס
כל עסק, בהתאם למחזור הכנסותיו, נדרש להגיש דו"ח מקדמות מס אחת לתקופה (בדרך כלל חודש או חודשיים, ובמקרים מסוימים פעם בשנה) בנוסף לתשלומי מס כאשר יש שיעור מס קבוע מראש, לדוגמה- הכנסות שכירות במסלול 10%. שיעור המס מחושב לפי הכנסות העסק מהשנה הקודמת, או לפי צפי ההכנסות לעסק חדש. בסוף השנה מחשבים את שיעור המס המדויק, ואז ניתן להתקזז מול מס הכנסה ולהשלים תשלומים במידה וחסר, או לקבל החזר בגין תשלום יתר.
כמו כן, עצמאים יכולים לבקש להקטין או להגדיל את המקדמות במהלך השנה במידה ויש שינוי בתזרים העסק – באמצעות טופס 2216א'.
דו"ח מע"מ
עסק פטור אינו נדרש לשלם מע"מ, ולכן גם נקרא עוסק פטור.
מי יכול להיות עוסק פטור?
עוסק שמחזור העסקאות השנתי שלו לא יעלה על הסכום הקבוע לאותה שנה, כפי שקבוע בהוראות חוק המע"מ לעניין עוסק פטור (בשנת 2022 עודכן הסכום ל– 102,292 ₪ בשנה, שזה ממוצע חודשי של 8,524 ₪.).
בעל עסק פטור נדרש להגיש הצהרה על הכנסותיו למע"מ פעם בשנה, ובמידה והעסק מכניס מעל לתקרת העוסק הפטור, בעל העסק יידרש לשלם את המע"מ עבור ההפרש מתקרת הפטור.
בעל עסק מורשה מחויב בהגשת דו"ח מס ערך מוסף כל חודש או חודשיים, לפי הנחיית פקיד השומה. כמו כן, יש לדווח מהו היקף הפעילות העסקית לתקופה הנתונה.
עסק מורשה נדרש לשלם 17% מע"מ על כל הכנסה, אך ניתן ואפילו רצוי לקזז מהתשלום את המע"מ ששולם בגין הוצאות העסק.
דו"ח רווח והפסד
כל בעל עסק שמתנהל נכון מבצע מעקב אחר הכנסות והוצאות העסק. דו"ח רווח והפסד מסכם את שורת ההכנסות השונות של העסק, את הוצאות העסק ואת הרווח הסופי. בנוסף לפעילות העסקית, יש גם פירוט על פעולות מימון (למשל מהלוואות), מיסוי ועוד.
ישנה חשיבות רבה לדו"ח זה, הן עבור ניהול העסק והן עבור ביצוע פעולות וקבלת מימון. עסק המבצע מעקב יעיל אחרי ההכנסות וההוצאות יוכל להציב יעדים ברורים ואף להתייעל עם הזמן. בנוסף, במידה ורוצים לקחת הלוואה או לקבל קרדיט מנותן אשראי כלשהו, לרוב נעזרים בדו"ח רווח והפסד על מנת להציג את המצב הפיננסי וזה עשוי לעזור לקבל תנאים טובים יותר.
דו"ח ניכוי מס במקור (856)
על פי חוק, יש לקוחות מסוימים שחייבים לנכות מס מהתשלום שלהם לעסק ולהעביר אותו באופן ישיר למס הכנסה.
למעשה במקום שמקבל התשלום (בעל העסק) יעביר את המס על הכנסתו לרשות המסים, המשלם (הלקוח) עושה זאת באופן ישיר.
ניכוי מס במקור נועד למגר אי דיווח על הכנסות וקבלת תשלום, ובעקבות כך פגיעה בהכנסה של קופת המדינה. גביית מסים כזו מגנה על המדינה ובנוסף חוסכת לבעלי עסקים חיכוכים מיותרים עם רשויות המס. עד אפריל (אלא אם ניתן אישור מיוחד לארכה ממס הכנסה) מי שניכה מס במקור נדרש להגיש את דו"ח 856 עבור השנה שהסתיימה.
עצמאי יכול להפחית את סכום המס המנוכה במקור מהסכום ששולם במסגרת המקדמות, ובמקרה כזה יש להנפיק אישור שנתי לגבי גביית המס במקור מכל לקוח וספק. ניתן לפנות לפקיד השומה במידה ורוצים להפחית את שיעור המס במקור, ואף לקבל פטור מלא מהניכוי, במידה ובעל עסק סבור כי הסכומים שינוכו לו במקור יותר גבוהים משיעור המס הסופי שייקבע לו לאותה השנה.
הצהרת הון
בשונה מדוחות אחרים, הצהרת הון אינה נדרשת, אלא אם רשויות המס מבקשות אותו.
הדו"ח עוזר במניעת העלמות מס והלבנת הון, ומסייע לוודא את מלוא תשלומי המס. בעלי עסקים, שכירים ולמעשה כל נישום, עשויים להתבקש להגיש דו"ח זה, אשר מפרט על כל הנכסים בבעלות הנישום.
ברוב המקרים נישום מתבקש להגיש הצהרת הון כל כמה שנים כך שרשויות המס יוכלו לבצע השוואות, ולכן חשוב שהדו"ח הראשון יהיה מדויק ולא ייצור דיווחים חריגים בהמשך במידה ונשכח משהו.
מה נכנס בהצהרת הון?
- נכסים פיננסים – מזומן, חסכונות והשקעות, ניירות ערך, מט"ח, תכניות חיסכון, ביטוח חיים, קופות גמל, קריפטו.
- נדל"ן.
- רכבים, כלי שיט, כלי טיס וכדו'
- ריהוט.
- אומנות ופריטי אספנות.
- כספות.
- שטחי מזרע חקלאיים/ חממות.
- תכשיטים.
- הלוואות ומשכנתאות.
- מלאי מוצרים.
- תכולת הבית.
- ועוד..
חשוב לדעת כי אי דיווח על הצהרת הון לאחר דרישה מרשויות המס מהווה עבירה פלילית, ואיחורים עלולים להוביל לקנסות.
