מהי אינפלציה ומה חשוב להכיר?
אז… מהי אינפלציה?
מחירי המוצרים והשירותים שאנחנו צורכים משתנים ממגוון סיבות – כלכליות, מדיניות, ביטחוניות וגלובליות. האינפלציה היא הקצב בו יש עליות וירידות של מחירים. מדידת האינפלציה משקפת את הירידה או העלייה בערך של הכסף שלנו.
לדוגמה, אם לפני שני עשורים היינו משלמים שקל וחצי בלבד על קילוגרם עגבניות בשוק, היום אנחנו משלמים על אותן עגבניות חמישה שקלים ולפעמים אף יותר. ערכו של הכסף שלנו ירד. בשינויים כאלה אפשר להבחין בכל תחומי הצריכה שלנו.
איך אינפלציה משפיעה על היומיום שלנו?
האינפלציה נוגעת בכל תחומי החיים, מרכישת מוצרים בסופר ועד לחסכונות שלנו. אם אנחנו עובדים ומרוויחים את אותו השכר במשך שנים, נרגיש מדי יום כיצד משפיעה האינפלציה על חיינו.
כשהאינפלציה גבוהה, אנחנו יכולים להשתמש בשכר שהרווחנו כדי לרכוש פחות מוצרים ושירותים מבעבר. רמת החיים שאליה התרגלנו משתנה ונפגעת. כשהאינפלציה יורדת, אנחנו מרגישים שוב בשינוי ומגלים שהכסף שלנו שווה יותר.
האינפלציה משפיעה על חיינו יותר כאשר אנחנו רוכשים מוצרים שונים שצמודים למדד האינפלציה. כך למשל כשאנחנו לוקחים משכנתאות. בדרך כלל, חלקים במשכנתא תלויים וצמודים למדד המחירים, כך שאם האינפלציה עולה, התשלום יגדל.
מצד שני, עליית האינפלציה משפיעה גם על חסכונות ופיקדונות הצמודים למדד. במקרה כזה, נקבל תשואה גבוהה יותר.
איך עוקבים אחרי האינפלציה?
ב-15 לכל חודש, בשעה קבועה, מפורסמים נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) לגבי מדד המחירים לצרכן – מדד האינפלציה. הלשכה המרכזית בודקת מאות מוצרים שונים, מפריטי מזון דרך דיור, פתרונות תקשורת, ביגוד והנעלה ועוד. המעקב אחר תנודות המחירים בתחומים אלו מאפשר לבחון האם סל הצריכה שלנו הוזל או התייקר והאם אנחנו רואים עלייה באינפלציה או דווקא ירידה.
בישראל נחשבת האינפלציה לתזזיתית ולכן חשוב להכיר את המושג הזה ואת ההשפעה שלו על חיינו. כמדינה קטנה שמתבססת לא מעט על יבוא ויצוא, מושפעת מהמצב הכלכלי והמדיני במדינות אחרות ושעדיין לא מעודדת מספיק תחרות או מבצעת רפורמות משמעותיות, אנחנו עומדים תמיד מול אזהרות.
איך המדינה מתייחסת לאינפלציה?
במרבית מדינות המערב נחשבת העלייה באינפלציה, כל עוד היא מתונה, כמדד לצמיחה ולהתפתחות. המטרה בכל מדינה היא לראות את המשק צומח בכל תחומי החיים שלנו. צמיחת המשק והתפתחות של כלכלה בריאה מסמנת גם עליית מחירים, מכל מיני סיבות – הייצור גדל, הביקוש עולה, האוכלוסייה עצמה גדלה ולכן המחירים עולים.
הבנקים במדינות המתפתחות מגדירים יעד אינפלציה שנתי, העומד כיום על 2%. כל עוד השכר עולה במקביל להעלאת המחירים ורמת החיים נשמרת, מדובר במצב תקין, המסמן יציבות וצמיחה בריאה.
כאשר נצפות מגמות של אינפלציה שלילית, אפשר להרים תמרור אזהרה. אינפלציה שלילית או אפסית משמעותה הוזלת מוצרים או עצירה במקום, מבלי לראות צמיחה במשק.
זוהי אינפלציה שנחשבת לבעייתית, שכן היא יוצרת קיפאון כלכלי ועסקי. כשזה המצב, רובנו נעדיף לשמור את הכסף קרוב אלינו ונימנע מקניות והוצאות שונות.
באמצעות הכרות עם מונחים כמו אינפלציה ומושגים אחרים הקשורים לכלכלה ולמיסוי בישראל, נוכל לבצע החלטות שקולות וחכמות, המותאמות לשטח.
